ביקורות אלבומים
|
Camel
The Snow Goose 1975 Decca Records U.K. (43:22) CamelProductions.com ביקורת: אורי ברייטמן 6/8/01 |
|
עד כמה שאנדרו לטימר, המנהיג, הגיטריסט והזמר של להקת קמאל, ניסה לשחזר את ההישג המופלא של 'אווז השלג' (או 'סנו גוס' בעברית) משנת 1975, הוא פשוט לא הצליח, המסכן. כשהאלבום יצא, מנהלי חברת דקה התפלצו כששמעו שהוא אינו כולל מילים. אלבום אינסטרומנטלי? מה זה צריך להיות? כמובן ששוב אנשי העסקים עם החליפות לא הבינו שום דבר. להקת קאמל נכנסה להיסטוריה של הרוקנרול עם האלבום הזה, ומוכרת אותו כמו לחמניות חמות עד עצם היום הזה. גרסת רימסטר עם סאונד משופר (עם קטעי בונוס זניחים) הופיעה בשנת 2002 וקצת ייקרה את מחירו בשוק - לא חובה לרדוף אחריה. "סנו גוס" הוא דוגמה מובהקת לרוק מתקדם סימפוני בריטי קלאסי, יצירת קונספט עגולה והרמונית, שלא מנסה להרגיז אף אחד, אלא לספר סיפור מוסיקלי. יש בו קטעים שקטים, מיסטיים, רוקיים ומסתוריים. העובדה שהוא מבוסס כולו על ספר מאת פול גאליקו, אינה משנה דבר לאף אחד: לא צריך לקרוא אפילו מילה אחת מהספר כדי להנות כמו שצריך. באמת, אל תטרחו. האלבום יצא לאור בשנת 1975, כאשר הרוק המתקדם היה כבר ז'אנר מגובש, מובחן ואף מצליח למדי. לטעמי, האפקט המהפנט ביותר של "סנו גוס" הוא דווקא הקטע הפותח והמסיים, בו עולות ויורדות כמה זמרות במקהלה, כמו עדת סירנות מיתולוגיות על חוף נמל לונדוני ערפילי. קשה מאוד (תאמינו לי, ניסיתי) לשכוח את הרגע הזה, שהוא כמעט קולנועי באיכויותיו. זו רק אחת מן הסיבות שעד היום, כשמישהו שואל 'מה זה רוק מתקדם?' מביאים לו את האלבום הזה בפנים חתומות ואומרים לו 'שב ותקשיב'. לא להקשיב רק פעם אחת או פעמיים, אלא רצוי שלוש וארבע וחמש. קטע או שניים נשמעים קצת כמו מוסיקה לריקודי-עם, אבל האסוציאציה הזאת עוברת כמו שפעת. הביצוע האולפני המקורי של "סנו גוס" מדויק ויפהפה, אבל אם אתם מצליחים למצוא את הגירסה החיה מן האלבום הכפול שיצא בשנת 1978 (A live Record) הרי שהרווחתם, כי בביצוע הזה התעלו חברי הלהקה אפילו על המקור - יותר אנרגיה, יותר תעוזה ויותר תחושה של רוקנרול. קאמל גם ביצעה קטע נכבד מתוך 'סנו גוס' בתוכנית הטלוויזיה של הבי-בי-סי "אולד גריי ויסל טסט" (Old Grey Whistle Test) משנת 1975. תיעוד משובח ונדיר זה של הלהקה מצא את דרכו אל הדיוידי הבינוני Camel Footage והוא הסיבה היחידה לרכוש אותו.
לסיכום, פיטר ברדנס (קלידים), אנדי וורד (תופים), דאג פרגסון (בס) ואנדרו לטימר (גיטרה) עשו כאן עבודה כל כך טובה, עד שהם בעצמם היו מופתעים. מעולם לא הצליחו לטפס על פסגה גבוהה יותר.מי שכבר חרש את 'סנו גוס' כמו שצריך, יכול וצריך להמשיך ולסרוק חנויות בחיפוש אחרי Mirage שהקדים אותו, כמו גם MoonMadness שהופיע מיד אחריו, או Rain Dances ואפילו Breathless המאוחרים יותר. אבל אין, אין, אין כמו 'סנו גוס' כדי להמחיש את המוסיקה של קאמל למאזין המתחיל. הציון: 9/10 |
איך אני מחשב ציונים?
קריטריונים רלוונטיים:
חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")
מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")
לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")
עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")
הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")
טקסטים ("ממש משורר, הבחור")
ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")
אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר
Email: אורי-ברייטמן@יאהו.קום
Mitkadem.co.il